איך אומר עמית אחרי כל הופעה שהוא שומע? "אני יודע שאני תמיד אומר את זה, אבל זאת באמת היתה ההופעה הכי טובה עד כה..."
אז הפעם: זה באמת היה מפגש הפורום הכי נפלא! כי חוץ מהסיבות הרגילות, הפעם היתה לנו סיבה אמיתית למסיבה: יומולדת למתי! ולא רק זאת, אלא שיצא לנו לחגוג יחד עם מתי ורחל!
אז קודם כל, למתי ולרחל: תודה ענקית על שבאתם, שרתם, ניגנתם וצחקתם איתנו. היה כיף לא רגיל לבלות אתכם ערב שלם של מוסיקה וקסם. ערב שלא אשכח, באמת!
וכמובן, תודות לכל מי שאחראי על הערב הזה: מיכל וצור על האירוח והארגון, ומיכל - על זה שאפשרת את כל זה מלכתחילה, ליאור על הלוגיסטיקה של האוכל ובכלל, דוד על החוש-הומור ועל העזרה בשבירת הקרח שמתי קנה בדרך בתחנת הדלק, עמית, צור, דרור רדה, צביקה, הילה, יעל פ., ניב וכל יתר הנגנים (וסליחה אם שכחתי מישהו, השעה מאוחרת) על שהצלחתם לנגן נפלא למרות ההתרגשות, וכל השאר: קרין, בועז, שמרית, דפני, עומר ואלון, על השירה ועל השמח.
שיהיה לכולם לילה טוב וחג שמח, ויומולדת נפלא למתי!
יעל

תודה על הערב הקסום. אין מילים לתאר את התחושה שמלווה אותנו אחרי כזאת חוויה.
תודה רבה. שיהיה לכולנו חנוכה שמח.
דוד

מזה שבוע וחצי שמיכל שלנו לא ממש ישנה טוב בלילה, הדאגות מכרסמות והחששות כבדים והשאלה הגדולה "מה יהיה?". ההכנות בעיצומן, כולם מגוייסים לערב חגיגת יום ההולדת למתי.
הסלון הקטן והחמים שידע, מפגשים מרגשים ואין ספור מנגנים ושרים מוכשרים, צריך למתוח את עצמו להתנער, ולהתכונן לרגע האמת.

אף אחד מאיתנו לא ממש האמין שאירוע כזה יכול בכלל להתרחש, עד שהוא ראה, את רחל ומתי איתנו בסלון, שרים מנגנים מחייכים ונהנים, אבל האמונה, החלום והתקווה עשו את שלהם. ועל הגשמת הבלתי יאמן תודות מקרב לכספית. (אני עדיין משפשף עיני ולא מאמין, איך הצלחת לארגן ערב כזה )

תודה ע-צ-ו-מ-ה למיכל וצור, הארגון והאירוח היו נפלאים, התמונה הקטנה של מתי על הקיר מעולה וממש תצא טוב בתמונות שצילמנו. תודה גדולה לצור (מורינו ורבנו המקפיד בצלילים), אתה מנגן פשוט נפלא ומרגש אותנו כל פעם מחדש בשירים כמו "עם כל הגוף" "אולי זה מעליב" "את תקחי את הבית" "אפילו דקה" "שיר" ועוד ועוד ועוד ומזל שמתי החזיר לך את הגיטרה וחוץ מזה בשעשועון "תו השעה" שהתקיים בשעות המאוחרות של הערב הפלת אותנו לקרשים עד שברור היה לכולנו בסיומו שנכשלנו שם בגדול, תודה גדולה לליאור, היה אוכל מעולה, גם מפתה, גם יפה וגם טעים "10 בריבוע", חבל שמתי לא הספיק לטעם בסוף מסלט הפרות הנפלא בגלל שהיה צריך להשתתף בנגינה, תודה גדולה לדוד (הוא גדול! הוא גדול! הוא גדול!) הצחקת אותנו עד דמעות, איך היינו צוחקים בערב כזה בלעדיך "זבר הבצודדיב" "שירים במיץ עגבניות בצרפתית" "ג'ורג ברסאנס" "מוריס והיונים", אני לא יודע מה היינו עושים בלעדיך ועוד בערב נר שני של חנוכה. תודה גדולה לקופה יעל, מתי כמעט התעלף שראה את הבננה שלך, יש לך את אוסף השייקרים המוצלח ביותר בעיר, מקווה שהורדתי אותך במקום הנכון בשעת לילה מאוחרת, לפחות התחברת מהר לאינטרנט. תודה גדולה לעמית היקר שלנו, (הוא שלנו, הוא שלנו) ניגנת נפלא, בסוף אתה תנגן את כל השירים של מתי ותקבל דוקדורט מוסמך וחוץ מזה נבוא לשמוע אותך ב 21,תודה גדולה לדרור הידוע בכינויו ד-ר-ו-ר ר-א-ד-ה, נגנת "10" "לקחת את ידי בידך" "אליעזר בן יהודה", ראיתי שהתרגשת מאוד מהמפגש, אז אל תספר לאף אחד אבל גם אני. תודה גדולה לשמרית והילה, העוגה היתה מרגשת כל כך, עד שנדמה היה לי שמתי מראה תינוקת שלו שזה עתה באה לעולם, הילה ניגנת "10" וגרמת לרחל ולמתי לעונג אמיתי, החיוך שהיה פרוש בפניהם אמר הכל, חבל שלא ניגנת עוד. תודה ליעל מפוחית שלנו, את גדולה אפילו שאת קטנה ותמיד מרגשת אותנו "ילדה שנותרה על החוף", "מי בכלל אמר לך שאני מלאך" מתי היה מאוד מרוצה, ראיתי בפניו כשהוא ניגן, לא יכולים בלעדייך. תודה גדולה לניב הסקסופוניסט שלנו, אתה מנגן מדהים ומכניס לנו לשירים נופך של הופעה חיה על במה, סליחה שאנחנו מציקים לך עם הבלאנס אבל הסתדרנו בסופו של דבר. תודה גדולה לקרין, על השירה היפה, הצליח לך הפעם עם "ילדה שנותרה על החוף" מתי נדלק קם לגיטרה ומשם הכל הסטוריה, חוץ מזה לפי דעתי מגיע לך היום יום חופש כי ראיתי שהתרוצצת אתמול כהוגן ומצטער שלא יכולתי לקחת את העוגה שהגשת לי כי ניגנתי. תודה גדולה לאלון ולחברתו, התקלת את מתי אבל אני מקווה שלא הבהלת אותו יותר מידי בשאלות כמו "מה השקר הראשון שסיפרת לאמך". תודה לדפני ועומר על השירה, מתי כבר תנגנו איתנו משהו, אין איזה צלו מיני . תודה גדולה לבועז על השירה, אתה באמת מגיע אלינו במיוחד מאילת, מה שאהבה יכולה לגרום לאנשים נורמליים לעשות. תודה גדולה לחגית על השירה והחידודים, האם נקבל איזה ניתוח לערב שהתרחש אתמול .

תודה גדולה לנטלי ובעלה, אנחנו שמחים מאוד שבאתם ונהנתם, אתם מוזמנים תמיד להשתתף איתנו בפורום.

ובעיקר ת-ו-ד-ה תודה תודה לרחל ומתי , על ערב י-ש-ר-א-ל-י נפלא ומקורי (בימים טרופים אלו), מאותם חוויות בלתי נשכחות שהלוואי שיחזרו על עצמן, על שיתוף פעולה מלא והנאה גדולה גדולה, ובזאת אני מכריז על הקמת מדינה יהודית , אופס סליחה התבלבלתי כוונתי לומר שאני מכריז על קבלתם לפורום המנגנן של "מתי כספי" בזכות גדולה (אתם פשוט מכירים את כל השירים).
רחל אני מקווה שהשארת לעצמך קצת דמעות לפעמים הבאות אבל ההתרגשות אכן הייתה גדולה גם מצידנו, אנחנו עדיין לא ממש לא מעכלים שהצטרפתם אלינו למפגש הפורום הקסום הזה אבל בזכותך ובכוחך זה אכן קרה ועל כך אנחנו משתחוים ומודים. נהנו מהשירים ששרת ומהקול הרך והמלטף שאינו נשמע באזורינו, והיינו כחולמים. כולם ישבו מהופנטים כששרת עם חיוך גדול גדול שמרוח על הפנים חיוך שלא ימחק עוד זמן רב.
מתי היקר שלנו, אם לא הדגשנו זאת אתמול מספיק, עז אנחנו מאחלים לך מזל טוב כפשוטו והרבה מכל ה תמשיך ליצור עבורנו עוד ועוד. אם היה באפשרותך היינו ממשיכים אתמול לשמוע אותך מנגן ושר לתוך הלילה עד שהיינו מתעלפים ודאי לבסוף. תודה על שירי ג'ובים המופלאים, היה ניכר עליך שאתה נהנה לנגן לנו באוירה כזאת, מקווים שהצלחנו לרגש ולהפתיע אותך כמו שאתה גורם לנו.
(הלוואי שפעם גם נופיע איתך על במה אחת, מוכנים לכל תפקיד קטן)

רחל ומתי אוהבים אותכם ומתרגשים מאוד מאוד.
צביקה אייבשיץ

אחרי הסיכום הכל כך יפההההה של צביקה, אין הרבה מה להוסיף...אבל בכל זאת:
טוב..אז אני לא יודעת כמה אתם התרגשתם..אבל אצלנו ההתרגשות היתה מכופלת או אפילו משולשת..קודם כל: הנסיעה הארוכה והמחשבות בדרך לפגישה עם חברי הפורום היקרים שלא ראינו אותם הרבה הרבה הרבה הרבה שנים..:מיכל,יעל, יעל, דפני,עומר, עמית, אלון וחברתו,צור, דרור וצביקה.. ושוב לפגוש ולהכיר חברים חדשים ונפלאים: חגית, ליאור, קרין ניב ובועז (מקווה שלא שכחתי מישהו..), היה כיף לפגוש את כולם, וכמובן ההתרגשות ה-ג-ד-ו-ל-ה מהידיעה שמתי ורחל מגיעים למפגש (וכל מי שאומר שהוא שלא התרגש קצת..שילך לעבוד על מישהו אחר..).
היה נפלא כמה נהננו קודם כל: התמונה המיניאטורית של מתי, אבל המקסימה! שקידמה את פנינו ! וגם אני חייבת לשבח את ליאור - כל הכבוד נהניתי לעזור וללמוד משהו מהשפית הראשית של הערב...
כל הכבוד לכולם על השירה והנגינה, ולצביקה העומד בראש
דוד- היית ג-ד-ו-ל כמה צחקנו,כבר כאבה לי הבטן.., ואלון הנחתה את הטריוויה בצורה א-ד-י-ר-ה .
עומר- כל הכבוד על שתיקנת את מתי בהקשר לברכה שנרשמה על העוגה, לא "אוהבים" אלא "א-ו-ה-ב-י-ם" ..
וכמובן אין מילים למתי ורחל שהיו נפלאים, מקסימים ונהדרים כמו תמיד ת-ו-ד-ה ר-ב-ה שבאתם תודה על הכל: קודם כל על הלחנים שאין מילים בפי כבר איך לתאר אותם, על הנגינה על השירה,על החוש הומור על ה-כ-ל אוף..אין לי מילים כבר. וכמובן: שאני מצטרפת לברכה של מתי למיכל היקרה מכולן, בונת האתר ה-מ-ד-ה-י-ם הזה מארגנת ומארחת מספר אחת אין כמוך, היה א-ד-י-ר
ושוב: מזל טוב למתי כספי האחד והיחיד


נ.ב
תמונות ,תמונות...אשמח מאוד לקבל עוד תמונות מאנשים אחרים שאני לא אנקוב בשמם..מתחיל ב"אלון",ואם עוד מישהו צילם..אז בבקשה,בבקשה.. ,וכמובן שגם אני צילמתי...
ועוד תודה אחת גדולה לקונדיטור הענק מכולם שהיה אחראי על הכנת העוגה הנפלאה והטעימה הזו, ואשר נלחץ מאוד כאשר שמע למי מיועדת העוגה.. מתי "כלי זמר" יתחילו לייבא פסנתרים כאלה..?

היום בבוקר כשהתעוררתי עדיין חשבתי שאתמול בערב היה חלום..חלום מתוק כל כך.
אבקת הקסמים הייתה באוויר בכמויות גדולות כל כך שפשוט שותקתי למהלך הערב, הלם טוטאלי. היום אני מבינה שכל נסיון שלי להרגיע את מיכל, היה לא פחות במטרה להרגיע את עצמי.
מכיוון שאנחנו בישראל ולא בקנדה לא היה צורך לשבור את הקרח כי הוא נמס במהרה, דוד אמר את הרגשות שבלב כולנו והכי חשוב ניתן היה לראות שמתי ורחל הרגישו את הכבוד העצום שאנו רוכשים להם.
תודה לצור ומיכל על האירוח הנפלא, על כל מפגש ומפגש שהוביל ליום נהדר זה. תודה נוספת לצור על הצלילים המקסימים.
תודה רבה לצוות הפסנתרנים המעולה: עמית(כל הכבוד על התיאום הנהדר עם דוד), דרור על הביצועים המעולים גם כן, ואיך לא - הילה.(חבל שלא ניגנת יותר קטעים, היה מצויין.).
תודה לכל שאר הנגנים והזמרים: ניב על הסקסופון, דוד וצביקה על הגיטרה, לדפני, עמר, שמרית(העוגה הייתה יצירת מופת..), בועז שבא אלינו מהדרום הרחוק, קרין, אלון(הצלם שקיבל פרנסה) וחברתו, לליאור(על האוכל הנפלא).
כפי שצביקה כבר אמר, נהנו מאוד מחברתם של נטלי ובעלה - אתם מוזמנים תמיד.

ועכשיו.......

תודה רבה למתי ורחל
לא ניתן לכתוב את רגשותינו, אבל אני בטוחה שאתמול הכל הורגש.
ראשית תודה על המוסיקה הנפלאה שלכם המלווה אותנו יום יום, על המוסיקה אתמול כמה טוב לראות את שניכם מנגנים ושרים, פשוט אין מילים. על השירה והנגינה איתנו, הביצועים על השייקרים והקופסא.
שיהיה לכם רק נחת ושלווה.

מזל טוב מתי!!

יעל .פ.

תודה רבה לכל הנגנים שהשתתפו: צביקה, דרור ר., עמיתגונן, הילה, ניב-סקסופון, יעל מפוחית, ודוד-מכשיר קשר. הייתם נהדרים וניגנתם מצויין בנסיבות האירוע המיוחד הזה. תודה רבה גם לשאר המשתתפים ששרו, שיקשקו והקישו בכלי ההקשה השונים והמגוונים : יעל-קופה, קרין, בועז, שמרית, דפני, עומר(של דפני), אלון ואורטל, חגית, ליאור, נטלי ובעלה.
תודה מיוחדת לליאור על ההפקה הגסטרונומית העניפה וסידור ואירגון המזון.
תודה רבה מקרב לב למתי ורחל כספי על נכונותם לבוא ולהשתתף איתנו בערב הזה ולקחת חלק פעיל בשירה ובנגינה. זה היה ערב יפה ומענג לכולנו, ואנו רוכשים הרבה כבוד והערכה לכם ולמוסיקה היפה שלכם. זה תמיד כיף לראות אותכם מופיעים ביחד בהרמוניה זוגית ניפלאה.
אוהבים אותכם מאוד.
ואחרונה חביבה תודה הכי תודתית למיכל, שהתאמצה כל כך הרבה להצלחת האירוע המורכב הזה ושקדה רבות על תכנון ואירגון הערב, למרות כל הקשיים שהיו בדרך.
אני אוהב אותך הכי בעולם

צור

באמת היה מדהים כל-כך נהנינו.
תודה תודה.


תמונות בקרוב...

תודה למיכל על מלאכת הבריאה (שבזכותה אנו קיימים).
תודה לצור על הנגינה המעודנת והמדויקת על הגיטרה.
תודה לעמית על התמיכה בזמנים הקשים (חלוקת רגעים מביכים למדי).
תודה לצביקה על היוזמה ,הרצון והנחישות.
תודה ליעל על הזכות שבלשיר לידה (עם כל הגוף והנשמה).
תודה ליעל פ. על המפוחית שאני כל כך אוהב.
תודה ללי-אור על שחיוכה וקולה ממלא אותי באור.
תודה לדוד על חלוקת כשרונו הנדיר הזה עמנו.
תודה להילה על מגעה העדין והמרגש בפסנתר.
תודה לשמרית על שנאמר, מים שקטים חודרים עמוק .
תודה לקרין על שחלקת איתי קצת מנסיונך.
תודה לבועז על ששם את מפת א"י בכיסו הקטן.
תודה לדפני על היופי שבתמימותך.
תודה לעומר שתמיד נותן לי הרגשה טובה.
תודה לאלון על הספונטניות (וגם לחברתך המדהימה).
תודה לחגית על החוכמה והידע.
תודה לניב על הנגינה המדהימה בסקסופון.
תודה לנטלי ובעלה על ההשתלבות ביננו.
תודה לרחל, פשוט על הכל.
תודה לכולנו על שהעזנו לחלום.
ותודה אחת עצומה לבן אדם אחד אשר הייתה לי הזכות להתוודא אליו , תדע שלאן שלא אפנה בחיי, תמיד תהיה לך פינה של כבוד, הערכה והשפעה, במיוחד אם אלך בדרך המנגינות, שהלוואי שלא יגמרו לעולם.

דרור רדה.

טוב, הרשתי לעצמי לשמש באופן חד-פעמי בתור מ"מ המזכ"ל, שנבצר ממנו להיות נוכח באירוע (לצערי הרב).
ההתכנסות הראשונית של הערב החלה בשעה 18:00 . אפשר היה לחוש באוויר את גלי המתח ששררו בחלל הסלון האינטימי. (גלים אלו היו שיא המתח ( כמו שמורתי לשעבר לקומפוזיציה נהגה להגיד במבטא עסיסי, הקולמינציה). ללחץ המתמשך לכל אורך השבוע האחרון שבעקבותיו גם זכיתי לאינספור טלפונים מחברים רבים כאן..).
במטבח אפשר היה להבחין במחלקה הקולינארית של הערב עובדת שעות נוספות (ותוצאות ניתן היה לראות בהמשך) בעוד שבמרכז החלה ההתארגנות הטכנית. מאחר שעודף מקום לא היה אחד הדברים הבולטים שזכינו להם, הפסנתר שלי נאלץ לנוח בחדר-הבקרה (שם מתנהל הכל) ביחד עם נציגי משפחת ההנהלה (ולמען בריאותי אני מקפיד להמנע מתארים אחרים).
ההתארגנות החלה כאשר לפתע אני מקבל אזהרה חמורה לא להישען על הקיר. הפניתי ראשי מעלה ונדהמתי לגלות ציור ענק של מתי ( מתוך התמונה הידועה, שהוא יושב ליד הפסנתר. בהמשך היה מאוד מיוחד להביט במתי מנגן על הפסנתר כשמאחוריו תלוי דיוקנו המרשים).
התחלנו לנגן כאשר לאחר זמן מה דלת הסתרים נפתחת (נראה לי שבבית של מיכל תכננו במיוחד את הדלת כך שהיא תפתח ואף אחד לא ידע מי נכנס פנימה) קול עמוק אומר, ערב טוב. לא, עדיין לא מתי, זה היה ידידנו דוד.
המשכנו בנגינתנו כרגיל, כאשר באמצע (מה זה היה, משהו ברזילאי, לא זוכר בדיוק מה) הדלת נפתחה ונכנסו רחל ומתי. אני חושב שבאותו רגע ההתרגשות בחדר היתה גבוהה מאוד. באותו רגע התחיל המפגש באופן "רשמי". היה כל כך כיף לראות את רחל ומתי כל כך אמיתיים ולבביים, וכמו שמתי אמר, באמת לא היה צורך לשבור את הקרח שקנה.. מכאן לא שמנו לב בכלל איך הזמן עבר וחלפו להן איזה שלוש ארבע שעות ביחד עם מתי ורחל. הזמן עבר בכיף ובטבעיות. היה משעשע לקחת חלק בטריוויה (שכל חבר פורום טוב יכול היה לדעת את רוב התשובות), לנגן ולשיר ביחד עם מתי ורחל, להביט בעוגה המרשימה, לזכות לשמוע את מתי ורחל שרים לנו בפורטוגזית ובעברית, בקיצור, חוויה בלתי-נשכחת. כמו שצביקה אמר (אני אזכור טוב טוב את המשפט הזה)- "היום בעבודה חבל"ז..תפוקה=0, כמו לבוא לעבודה יום לאחר החתונה"...
תודה רבה רבה למתי ורחל על יחסכם החם והלבבי לכל הקשור לאתר זה ולחבריו, גם לגבי יום רביעי, גם לגבי אתמול, גם לגבי המפגש בפברואר (ולעוד מקרים נוספים) , והמון מזל טוב.
תודה למיכל וצור ("על האירוח בבית של מיכל"), צביקה, ניהלת בקור רוח וכמו שצריך את מהלך השירים, היה ממש תענוג, דרור והילה הקולגות לפסנתר (רואים שאין מקום לדאגה?), שמרית, בועז (שבא הישר מהעיר הדרומית והביא אלמוגים בצורת סבוניות), קרין, אלון וחברתו, יעל א. ספקית האנרגיה, יעל פ. יקירתנו עם המפוחית, דוד ספק מצב-הרוח (לעזאזל אני לא מקורי, תסלחו לי, ככה זה כשאיטיים לכתוב תגובות) לי-אור, השפית הראשית, דפני, עומר (פעם הבאה נדאג שתשב ליד הפסנתר לפני שכולם הולכים הביתה, ניב . ונראה לי ששכחתי עוד כמה אנשים, בקיצור- תודה תודה לכולם.

שלכם

עמית גונן

חגית, בבקשה לא לכעוס. תודה לחגית. ( זה היה צפוי שאני אשכח מישהו!.)
וגם תודה רבה לנטלי ובעלה (שבזכותם זכינו לשמוע את עם כל הגוף, ואת שיר)

טוב, מכיוון שכולם חשפו כאן קבל עם ופורום את עובדת היותי נרגשת עד מאוד לפני הערב, לא נותר לי אלא להודות בַּאמת ולהתוודות - הייתי בפאניקה מוחלטת... אני מקווה שכל מי שסבל מהפאניקה הזו יבין ויסלח

אני עדיין באופוריה מחוויות האתמול, אין מילים לתאר כמה נהניתי, ובמיוחד מלהרגיש את ההנאה של כולם, ושל מתי ורחל בעיקר!

אין מילים גם להביע כמה אני מודה לכם, מתי ורחל, על שבאתם, ונתתם לנו את ההזדמנות להראות לכם כמה אנחנו אוהבים אתכם. ועל זה ששרתם איתנו ולנו, ושנתתם לנו לאהוב אתכם.

ושתדעו לכם שרבים נוספים רצו לבוא גם כן. אבל הסלון קטן... ונאלצתי להזמין רק חלק מהאנשים. אני מתנצלת בפני כל מי שלא יכולתי להזמינו. לא היתה לי ברירה. מקווה שתבינו גם את זה...

תודה לכל מי שנטל חלק במלאכה - בארגון האוכל, העוגה, בנגינה, בארגון והעברת התוכן, בצילום, במשימה הלא פשוטה בכלל של להרגיע אותי - ליאור (לא הייתי מסתדרת בלעדייך), יעל א., קרין, אלון (היית מצויין), דוד (הוא גדול!), צביקה, עמית, שמרית, הילה, יעל פ., ניב, דרור, צור, בועז, חגית, דפני, עומר, נטלי, מוגג (שהיה איתנו ברוחו)..... תודה רבה לכולם, כולכם גדולים ואני כל כך אוהבת אתכם!!!

היה כייף שאי אפשר לתאר.. ומתי ורחל, אני כל כך שמחה שנהניתם!!!
אתם בוודאי מבינים שבשבילינו זה כבוד עצום לשבת איתכם באותו החדר ולשיר, או לנגן, או סתם לצחוק ולדבר... הלוואי שההנאה שלכם מאתמול תביא אתכם עוד... וגם אם לא, תדעו לכם שאני, ובטח כולנו, אנחנו אסירי תודה לכם על שאפשרתם לנו את החוויה הכל כך מרגשת הזו, אתם נ-ה-ד-ר-י-ם, אין מילים, אתם נפלאים ואני אוהבת אתכם עד אין סוף!!!

וכמו שאמרו לפני, זה היה ערב שיזכר לדורות...

ויומולדת שמח למתי היקר,
ותודה לך על שאתה סובל אותי ככה, עם כל המבוכות שלי,
ודרך אגב, שכחתם את היין... תקבלו אותו בהזדמנות הראשונה
מיכל.

כל הדברים החמים הללו. אני שהוכנסתי בסוד העניינים כיוון שלא היה חשש שאגיע.. ידעתי כמה מיכל שלנו מתרגשת.. ספגתי מליון ושלוש קריאות איסיקיו.."יו מה יהיה? איך אעמוד בזה.. ו.. אמא'לה" ובכל הפעמים העמדתי את הבחורה בצורה וירטואלית על הרגלים מחדש עד שכמעט ברחה לי. עכשיו כשאני קוראת כאן את התגובות שלכם ואת המילים המדהימות של מתי ורחל למעלה. אני יודעת שהיא שוב עשתה זאת. בשקט האופיני לה , כמו תמיד מוציאה את הטוב ביותר מבני אדם.כלכך טוב לי לשמוע את כל זה , אין לכם מושג. ואני בדרך כלל לא מגלה קלפים בציבור.
והסיפורים שלכם משתפים כל כך כאילו גם אני נדחפתי שם ונהינתי עם כולם. אז תודה על הערב המוצלח שלא לקחתי בו חלק, עם זאת מרגישה כשותפה סמויה.
שוב מזל טוב למתי, לא רק ליום ההולדת כי אם גם בגלל שיש לך את המעריצים הכי הכי שאדם יכול לאחל לעצמו.
כן ירבו.

אאאוווווייייייייייייי!!!!!!! א י ך ל א י ד ע ת י ?!?!?! "ל-מ-ה ל-א ס-י-פ-ר-ת ל-י ????!!!!"....... (עכשיו אני מבינה איך גרוניך הרגיש כשצעק ככה, הוא בטח גם כן פיספס מיפגש כזה עם מתי...) אאאאההההה!!!!!!! מוות, מוות לי! מוות ביסורים!!! אני אוכלת את הלב!!! זה לא מספיק, אני אוכלת את כולי!!! אני כולי אכולה!!!! איזה פיספוס! איזו החמצה!!! מלפפונים שנמצאים כבר מאה שנים על המדף בהחמצה - לא חמוץ להם כמו שחמוץ לי עכשיו!! לאאאאאאא!!!! אאאאהההההה!!!!!! לא מגיע לי לחיות!!!!! אמא, אבא, למה הבאתם אותי בכלל??!! אאאאההההההה!!!!!


טוב... טוב... להתעשת.... נועה, קומי מהריצפה, תנקי את הברכיים, סדרי את השיער, נגבי את כל הרוק שנוזל לך מהפה ואת הנזלת מהאף (סלחו לי... אני פשוט קצת נסערת...), זה לא נורא, זה קורה, זה קרה לטובים ממך... יהיו עוד הזדמנויות, עוד ימי הולדת למתי... עוד מפגשים מוסיקליים כאלה... אאאווווויייייייי!!!!!! המילה הזאת מונחת, מכבידה לי על הלב, מכבידה לי על הלב... אאאאווווויייי!!!! איך מילה שנאנחת, מרגיעה את הכאב, מרגיעה את הכאב..... אבל היא לא מרגיעה לי!! היא לא!!! אהוד, מה חשבת לעצמך כשכתבת את זה???!!! אתה לא לקחת בחשבון מקרה כזה! והיא לא נוגעת בגן עדן בכלל! רק בשאול!! רק בשאול!!! אווווווייייי!!!!! הכל, הכל, הכל נגמר....... מה עוד נותר לומר???!!!!

אאאאאאווווווייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!





אנשים יקרים, תרגישו חופשי לשלוח לי כמה מילות עידוד... משהו בסיגנון של: אהה, עזבי, לא הפסדת כלום, העוגה היתה ממש לא טעימה ולא היו מפיות לנגב את הפה והידיים..., הפסנתר היה לחלוטין לא מכוון, לוחצים על דו, יוצא סול דיאז..., הקשקשים נשברו על ההתחלה וכל האורז התפזר על הריצפה...., ומתי - כל הערב הוא זייף, לא יודע לשיר הבן אדם...

בבקשה... משהו, משהו... תזרקו לי איזו עצם....

אנחנו זייפנו כל הערב.. חוץ ממתי ורחל.. אם זה מעודד אותך..
אני שוב מתנצלת, אי אפשר היה להזמין את כולם

זה בסדר, כספית, הכל מובן, אל תתנצלי... ותודה על נסיון העידוד...

(בפעם הבאה, אולי תוכלי פשוט לשבור כמה קירות וככה להגדיל קצת את הסלון, אז אולי תוכלי לדחוק עוד כמה אנשים פנימה, ואם עדיין יהיה צפוף מדי אז תמיד אפשר להיפטר מאיזה שניים, נגיד... רחל ומתי... טוב, אז לא...)

של מתי ורחל (שנשלחו על ידי יגאל שילון)

כן, הכל כבר נאמר,
ובכל זאת, רק רציתי להוסיף גם את תודתי לכל החברים המוכשרים והנפלאים שהיו שותפיי לחוויה הבלתי נשכחת הזו !!!
אני מתה עליכם !!!

ולך - כספית יקרה,
שלוחה תודה מיוחדת על כך שבזכותך אני זוכה, לאט לאט, להגשים את "חלומות מתי כספי" שלי ...
אני אוהבת אותך...!!!

נפגש בקרוב,
קרין.

אין לי מילים לתאר את מה שהרגשתי שם באותו הערב.
ולכן, לא אנסה לעשות כך, מפני שעשיתם זאת מצויין לפני.
הדבר היחיד שנותר לי להגיד הוא אלפי תודות לכולכם, חברי הפורום הנהדרים - גם אתם לי מעין עוגן.
ומתי ורחל - אתם מדהימים. הפכתם את הערב לבלתי נשכח, לא רק בגלל נוכחותכם שם, אלא גם בגלל האופן בה נכחתם. תודה רבה מעומק ליבי.
אני אוהבת את כולכם .

דפני

מתי היה במפגש פורום לכבוד יום הולדתו?
איזה מגניב לכם ולו!
אין דבר כיפי יותר למעריצים מאשר מושא הערצתם יושב איתם בסלון ושר איתם משיריו, ואין דבר יותר נפלא יותר לאמן מאשר לזכות בכזאת אהבה מצד מעריצים. אני משוכנע שהאווירה הייתה מופלאה, באופן הדדי. חבל שלא הייתי שם להתרגש איתכם ביחד. אבל טוב, אני מתרגש עכשיו לקרוא את זה (או שאולי זו תחושת החמצה...).
מזל טוב שוב למתי היקר, ומי יתן ונגיע למצב שכל מושאי-הערצותיי יתארחו אצלי בסלון ויעבדו איתי על אלבומם הבא...

תודה רבה.
שמחתי ונהנתי לשמוע ולהשמיע.

הערב תוכנן בסודיות או משהו?:)
וואי אני כולי עצובה ושבורה שלא יכולתי להשתתף
איפה מיכל גרה? אגב, כי אם היא גרה רחוק אז אני אוכל לשכנע את עצמי שלא הייתי באה.
איך זה קרה? איך קבעתם עם מתי?
אני באבל, זה בערך החלום הכי גדול שלי בחיים.

טלי.

אה ועוד שאלה.
כל המוזמנים הכירו אחד את השני?
איך עשיתם את זה?
הזמנתם רק את מי שאתם מכירים? אני לא מבינה?
במייל? פה? איי סי קיו?
בבקשה בבקשה תכניסו אותי לפעם הבאה
השאלה הראשונה ששאלתי כאן היא מתי מתקיםי מפגש כזה..
מקווה שלא פיספסתי את ההזדמנות שלי...
מוכנה לתרום את ביתי אגב

טלי

יהיו עוד מפגשים רבים וטובים, כמו שכבר נאמר כאן, הייתה בעיה טכנית גדולה ובמקרה זה היינו אנשים שמכירים אחד את השני. (ההזמנות נעשו טלפונית, אם הבנתי נכון).
אבל תמיד, תמיד כיף להכיר אנשים חדשים, והמפגשים לא יחדלו מלהתקיים!

אכן ערב מופלא!!
בזמן כ"כ קצר חברי הפורום הנפלא הזה הפכו לי למשפחה נוספת (חוץ מזה שגיליתי שצור באמת קרוב-משפחה שלי.. טוב, קרוב רחוק..)
המפגש הזה, שהיה רק השני שלי, לווה באווירה שאין לתאר אותה במילים.. ההתרגשות הכל-כך גדולה, הרגשת השיתוף הממוזל, או המזל המשותף, הדבק החזק לאין שיעור, והוא אהבתנו לך, נושא האתר, מתי.
אני מאוד מקווה שכולכם הייתם שותפים להרגשה המשפחתית הזו שלי.
בלשון המעטה היה ש-ו-ו-ה להשקיע ולהגיע, ערך המפגש הזה לא יסולא בפז, התרומה הנפשית היא, באין מילה מספיק טובה לתיאור, עצומה.
זכרונות הערב הזה ילוו אותי זמן רב, ואם יגיעו רגעים בהם אחפש מקור עידוד, אפנה לפינה הזו שבלבי, בה שמור המפגש הזה, ולידו נמצאת הפינה השמורה לחברי הפורום. לכולכם תודה, תודה לכספית, וכמה שזה נשמע בנאלי ונדוש, פשוט אין מילים מעבר לתודה הצנועה הזאת.

מתי ורחל,הענקתם לנו מתנה נפלאה בנוכחותכם, ועוד יותר מכך שטרחתם להגיע כ"כ רחוק, ועוד ביום ההולדת של מתי, העונג שלנו נבע משמחתכם והנאתכם להיות איתנו

ירבו ימיכם ושמחתכם,
תגדל אהבתכם

נרגש ואוהב,
בועז

שמח בשמחתכם. עצוב בעצבוני (טוב לא להגזים). עושה רושם שנהינתם מעל לכל יכולת תיאור. מקווה להצטרף במפגשים הבאים ולחשוף את פרצופי האמיתי

יום אחד אני אנציח בספר את כל התלאות שעברנו ביחד ולחוד. אני אזכיר רגעי תיסכול, חוסר צדק, ניצול ושימוש בכח לרעה, מתח וסבל, עינויי דין, הוצאת לשון הרע, תהפוכות נפש, טראומות, פגיעות, עוינות, קנאה, צביעות, שחיתות, שוחד ועוד -
ולכל זה, אצרף תאריכים ושמות לא בדויים (כולל אנשי ציבור) והוכחות.
אני בטוח שאם הייתי פוגש אתכם במהלך השנים הללו, הייתי שואב כח על מנת להתמודד עם המציאות החשוכה הזו ואולי, היא היתה מתקצרת.
לכל הכיוונים שהסתכלתי, לא מצאתי יד מושטת לעזרה אלא יד מושטת כדי לגזול את מה ששייך לי ולכישרון שלי - שהיה מולד עוד הרבה זמן לפני שמושיטי הידיים האלה סיפחו לעצמם כשרונות שונים ומשונים.
אל אלה, התחברו גם בעלי עמדות רבות השפעה,שניצלו את כוחם להשיג את מטרתם, תוך רדיפת בצע.
אתמול אמרתי שאתם כמו עוגן להשען עליו. והתכוונתי לכך.
לא משנה מהו גילי ביחס לגילכם אלא הנוכחות שלכם. המילה "תודה" הופכת אפרורית מדי ביחס לגודל ההרגשה שלי ושל רחל כלפיכם.
מפעמת בתוכינו סערה מתמדת שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי,בשל קיומה של מילה אחת בלבד - תודה - שאינה יכולה לבדה לשמש כעוגן או כסכר מול הסערה המתחוללת. (אני אוהב את המשפט הזה).
כל מה שנותר לנו לקוות הוא שתוכלו לדלות ממבטינו רסיסים רבים של הבעת תודה,הערכה ואהבה ולשמור אותם.

באהבה,
רחל ומתי כספי

רחל ומתי יקרים, ערב טוב!
אני משערת שתמיד היינו כאן- אנחנו או אחרים שהעריכו כ"כ את כל שיש לכם לתת, אך אולי רק עכשיו התגבשנו מספיק כדי להרעיף עליכם בחזרה את כל התחושות החמות שבליבנו.
תודה רבה לכם על הכל- על היצירה המופלאה, על ההשראה, על ההשתתפות הפעילה כ"כ באתר ומחוץ לו.
אוהבים אתכם מאד, ונמצאים כאן לעוד הרבה הרבה זמן.

בהערכה ובתודה,
ליאור

על אף שקשה להאמין בזה, אני חושב שיש איזון מסוים בין הטוב לרע שאנו חווים בחיים.
וככל שאתה נוגע יותר בטוב כך גם הרוע נוגע בך.
וחבל שזה ככה.
אבל אלו החיים.

כולנו היינו פה... אלא שלא הייתה לנו דרך להגיע אליך על מנת להראות לך את האהבה שלנו.
עוד מאז שהייתי ילדה, אני זוכרת את התחושה של לשמוע אותך (מתי) ולרצות להגיד לך תודה. ברגע שראיתי את הדרך ואת ההזדמנות להביע את התודה הענקית שלי אליך, התחלתי במלאכה. לו היו לי דרכים נוספות, הייתי מיישמת את כולן.. כי גם אצלי, כמו אצלך, המילה "תודה" הופכת אפרורית מידי ביחס לגודל ההרגשה שלי כלפיך.
ואני שוב אשתמש במילים המקסימות שלך, שהשאירו אותי פעורת פה ועם לב דופק חזק למדי... מפעמת בתוכי סערה מתמדת שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי, ולא משנה מה אעשה, אני חושבת שלעולם לא תבין עד כמה עמוקה התודה שלי, עד כמה אני אוהבת אותך, ועד כמה אעשה תמיד הכל כדי שיהיה לך טוב, וכדי שתוכל תמיד להרגיש שלפחות אצלי, יש לך עוגן להשען עליו, ולפחות אצלי, תמיד תמצא יד מושטת לעזרה, ותמיד תוכל לסמוך עלי לחלוטין בכל עניין - קטן כגדול. ותמיד תוכל למצוא אוזן קשבת ונכונות לעשות הכל, כי מגיע לך, וכי אני אוהבת אותך, כי אתה אדם טוב, ויוצאים ממך דברים כל כך טובים.
ותזכור --- תמיד, והכל. כלומר, כל עוד תרצה בכך.
ככה אני נוהגת כלפי אנשים טובים שאני אוהבת.
די מדהים שאדם טוב ומתוק שכמותך עבר כל כך הרבה דברים רעים בחיים - לא הגיע ולא מגיע לך. אני שמחה שבאמצעות המקום הזה שיצרתי פה אתה יכול לשאוב קצת שמחה. זה האושר הגדול ביותר שלי - לדעת שבזכות משהו שאני עשיתי, אתה יכול לפעמים להרגיש יותר שמח, ואתה יכול להרגיש באופן יותר קרוב את האהבה של חלק מאיתנו כלפיך.

רחל ומתי - תודה תודה תודה שבאתם. בוודאי ראיתם ושמעתם כמה התרגשנו וכמה שנוכחותכם היתה לנו לכבוד. תבואו עוד... נהנינו מזה עד בלי גבול... ובפניכם ראיתי שגם אתם לא סבלתם
את חוויותי מהערב אני אפרט למטה, ובינתיים אני אפסיק את פרץ המילים המפתיע הזה שעובר עלי..

תודה רבה לכם
אני אוהבת אתכם מאוד מאוד
מיכל.

מתי היקר,

כמי שלא זכה להשתתף באירוע המרגש לכבוד יום הולדתך, אני רוצה להזכיר שהפורום המכובד והנהדר שהיה שם, ושאוהב אותך כל-כך, איננו לבד.

כל הארץ הזו חייבת לך המון: כל שיר שנכתב כאן אחרי התקליט הראשון שלך נכתב בהשפעתך במידה זו או אחרת (כך אמר פעם קוטנר, והוא צריך לדעת). המוסיקה שרבים מאיתנו שומעים, עוברת דרך הפילטרים של המוסיקה שלך, ששמענו מהעריסה. המוסיקה שלך היא המסד, היא נקודת הפתיחה. כששמעתי לראשונה את ג'ובים, שמעתי אותו דרכך, וכך גם עם סשה ועוד רבים אחרים.

כך, לשמחתי, מתייחסים אליך כאמת מידה לכישרון אמיתי. כג'וני שועלי כתב את 'עכשיו' (שיר נפלא), הוא הוכתר כ'מתי כספי' החדש. דבר דומה קרה ביחס לשלומי שבן, ולאביתר בנאי, מהאמנים הטובים שצמחו כאן בשנים האחרונות.

לא ניתן לספור את השעות שביליתי בהאזנה ובנגינה של שיריך - אבל כמוני יש רבים אחרים. זה המקום להודות לכספית, שמשקיעה כל-כך הרבה באתר הזה, ונותנת ביטוי לאהבה הגדולה שיש לנו אליך.

מתי, אנחנו אוהבים אותך מאוד, גם אלה המהווים את הרוב הדומם של מאזיניך, שלא הולכים לכל הופעה (לכולנו התחייבויות רבות) ולא תמיד זוכרים לקנות את האלבום האחרון. אתה כתבת את הפסקול של חיינו - ואנחנו חייבים לך רגעי הנאה אין ספור.

לחברי הפורום - אתם (וכולנו) ברי מזל. נדיר למצוא אצל אמן ברמתו של מתי אישיות כה חמה וידידותית.

נאמר על המשפט:
"לחברי הפורום - אתם (וכולנו) ברי מזל. נדיר למצוא אצל אמן ברמתו של מתי אישיות כה חמה וידידותית."
ההתפעמות ממתי ואישיותו רק גדלה ככל שמכירים אותו. אדם נפלא. טוב, חם, רגיש, משרה נינוחות ורוגע על סביבותיו. תמיד תמיד גורם לי לחייך ולהרגיש מאושרת. אדם משכמו ומעלה. אין מילים.
כמעריצה, אני בלי ספק זכיתי בפרס הראשון בהגרלת הלוטו הגדולה של אמריקה (זו שזוכים בה בהרבה מיליוני דולרים...)

היינו כאן והיינו שם ואהבנו, האזנו , רכשנו (שידרנו) ונהיננו. מהיוצר הגדול מכולם. ולרגע לא הרגשנו עצמנו כמושיטים יד כדי לקחת. כן, הושטנו אוזן כדי להאזין טוב יותר ויד כדי להפוך תקליטים. ונתנו את ההערצה והאהבה לזה שסיפק מספק וימשיך עוד שנים רבות לספק לנו חומרים נפלאים מזור לנשמה ותרופה לתהפוכות יום יום.
בכל מקום בו תהיה מתי, תמיד נהיה שם איתך בנשמה, נתעצבן איתך על הרע ונשמח על הטוב.
גם אם לא רואים אותנו אתה אמור לדעת (וגם רחל) שאנחנו תמיד איתך בכל מקום בו תהיה ומכל מקום בו נהיה אנחנו.
ואני בטוחה וסמוכה שהדברים שאני כותבת באים מעומק ליבם של הרבה מעריצים רחוקים שלא זכו להספח אל החבורה המופלאה שאת קורותיה קוראים כאן בפורום . וטוב שיש לך אותם . אנשים נפלאים אחד אחד.
ואוסיף רק שאם מיכל באופק שלך מתי, הדברים נראים כל כך הרבה יותר טוב. שמור לך עליה. דבר כזה לא מוצאים כל יום.

אוהבים אתכם ושום קור ושום כפור לא ימיס את הרגשות החמים שמקרא עלילות שבת מעורר בנו.
על החתום מעריצים רחוקים.

רחל ומתי !
חיכינו לכם כל השנים.. עם חזרתכם לארץ שמחנו לבוא להופעות רבות בעיקר שמחנו בהופעה הגדולה באמפי קסריה שהייתה הפגנת תמיכה גדולה בך ובמתי!
שתדעו רק ימים טובים.
אבנר

נאמר כבר הכל אך גם אני חייב להשחיל מילה ולחזק את אנשי הפורום. אכן מגיע לו למתי שתכתבו עליו כל מה שכתבתם. כי בלי האיש הקטן גדול הזה לא יכולנו לשיר שירים. על כן מגיע לו!

*גדול* גדול הזה.

מתי ורחל היקרים,

אין לי די מילים על מנת לתאר את עוצמת אהבתי אליכם ואל המוזיקה הנפלאה שאתם ממלאים בה את חיי.
אני זוכרת את האושר הגדול שמילא אותי כשחזרתם לארץ והבנתי שהחלום שלי עומד להתגשם ואני אוכל לראות אותך בהופעה סוף סוף...!
איך הסתערתי על הכרטיסים למופע בקיסריה ועד כמה התמוגגנו חבריי, אחותי ואני למשמע כל צליל שיצא מהבמה הזו...!
מאז אני מגיעה לכל הופעה שאני רק יכולה להרשות לעצמי ונהנית כל פעם מחדש, כאילו היתה זו ההופעה הראשונה שאני רואה.

מתי, אין כמוך...!!!
כבר אמרתי לך רבות בעבר - אני מעריצה את הכישרון שלך ואת המוזיקה הנפלאה שלך !!!
ותמיד אהייה כאן בשבילכם.

תודה על שבאתם לשיר איתנו ולחגוג איתנו את יום ההולדת.
אני לא אשכח לעולם את הערב הזה... זהו ללא ספק אחד הערבים היותר מרגשים בחיי.

מאחלת לך המון המון מזל-טוב, שתמשיך ליצור ולרגש אותנו כמו שרק אתה יודע, והעיקר - שיהיה לך ולמשפחתך רק טוב, והכי טוב שאפשר !

מבטיחה להמשיך להגיע להופעותיך ולהצדיע לך בסופן בכל פעם מחדש,

אוהבת מאד,

קרין.

רק שהיינו מפוזרים, בכל מיני מקומות..(גם עכשיו..) ומאז שהאתר המדהים הזה עלה לרשת, אט אט כולנו מוצאים את דרכו אליו , ומרגע שמגיעים - אי אפשר לעזוב וכך..כולנו פה מאחדים רגשות חמים לכם וגם כוחות בשבילכם.
כל כך עצוב לקרוא את המסע תלאות הזה שעברתם (ואפילו זלגה לנו דמעה מהעין...), ובגלל שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, ולמחוק את כל החלקים השליליים מהעבר, אנחנו פה, כולנו, מנסים לרגש ולשמח אתכם עד כמה שאפשר, אם בהודעה מפרגנת ואם במפגש מדהים כמו זה שהתרחש שלשום.
ואם מישהו צריך לומר פה "תודה"..זה אנחנו..
ת-ו-ד-ה לכם על ה-כ-ל(ואנחנו לא נתחיל לפרט, כי אחרת לא נצא מזה..).
מתי ורחל היקרים - אנחנו ת-מ-י-ד כאן בשבילכם ולמענכם

נ.ב
גם אנחנו אוהבות את המשפט הלפני האחרון בשל מורכבותו התחבירית..

(או הטייפ או הפטיפון); היינו באולמות הגדולים והקטנים (וגם בהופעות בחוץ); היינו כאן.

(וואו, האמת? כולם כתבו כבר כל כך יפה את כל מה שאפשר להגיד... אבל בכל זאת, אם יש הזדמנות...) :
כל השנים האלה (טוב, אולי לא כל, אבל לפחות מאז חיינו הבוגרים) נפגשנו עם חברים, עשינו "ערבי-מתי", שרנו את השירים שלך, ושברנו את האצבעות בגיטרה על השירים שלך; כשנסעת התגעגענו, וכשחזרת התרגשנו (מאוד!); ותמיד תמיד אהבנו מה שעשית.
קצת כמו "הציפור הכחולה" של מטרלניק - היינו סמוכים אליך מאוד, ואתה לא ראית. לא היתה לנו דרך להגיע אליך ולהגיד לך את שאנו חשים.
(סליחה על הגוף-ראשון-רבים).
אז אולי זה סוג של פיספוס, שכל השנים האלה לא התעקשתי להגיע אליך, ולהודות לך. אבל מצד שני - זה סוג של מתנה - כי היום בזכות כספית (תודה תודה תודה מיכל!) כשרציתי להודות לך במעט על כל שנתת לי ועל שהעשרת את חיי - מצאתי את האתר הזה!
אז תודה רבה לך מתי על הכל, ולך רחל.

ani ohev etechem
Danny yaron

וכמה שאני מצר על כך שלנכסים טובים ויקרים במדינה, ימצאו הקנאים רודפי הבצע ושואפי הכוח לקחת ולהשתלט עליהם. איזה מין אופי ארור והרסני יש לנו, שאנו דורכים איש על אחיו ובלבד שלא יהיה חס וחלילה טוב או נעים למישהו אחר. כולנו נולדנו לסבול יאמרו.

מתי יפסיקו לחטט בעיניניהם של טובי אומנינו ולהשחיתם עד עפר, מתי יפסיקו להתעניין בהצלחה של אחר ולהמתין בחדווה לרגע שיפול, מתי יתכננו תקציב למדינה שיטיב עם העם, מתי יקלו עלינו במיסים, מתי יפעלו להנעים את חיינו, מתי יפסיקו לגלח גינות ועצים, בתים ותיקיים ושטחים פתוחים ולהפוך אותם לעוד מבני בטון, קניונים, מרכזים מסחריים, מחלפים ולכבישי אגרה והעיקר שיהיה ב-ת-ש-ל-ו-ם.
לאן מועדות פנינו שאנו ראויים לשמוע השכם והערב את המנטרה -סוף שבוע רגוע בגלגל"צ, ושהעתיד הורוד שלנו הוא לצאת מהלחץ האינסופי שלנו.

אז עד שסביבנו יתעשתו, החלטנו להנעים את ימינו בעצמינו ובתקופתינו.

מפעל המוסיקה שלך מתי כספי, מסבה לנו אושר והנאה עצומים, היכולת שלנו להאזין לה, לנגן אותה, ולהתחבר סביבה יחד, מיטיבה לנו את ימינו, עד אשר אנו מרגישים ברי מזל. ובדרכינו זו נמשיך לצעוד ולהעביר את המסר סביבנו, שאנו לא מתביישים לומר שמצאנו טוב ומהנה בחיינו. ואני מאחל זאת מכל הלב לכל בית ישראל.

צביקה

זמן רב אני יושבת מול צג המחשב בניסיון לבטא במילים את הרגשות המציפים אותי כעת. אני יודעת שלא משנה מה אכתוב, תמיד ארגיש שאין זה מעביר את האהבה הרבה, הכבוד והערכה שלי אליכם, לכן אסתפק בלהראות את נוכחותי ולהגיד שוב ושוב תודה.

יעל .פ.

לבבות טובים מושכים אליהם לבבות טובים.

כנות חוברת לכנות.

אמת, לאמת.

אהבה... לאהבה.

היינו שם תמיד, בתוך הלב. צריך היה רק להביט פנימה, להקשיב היטב (בדיוק כמו ב"קולות העשב והאדמה"), להקשיב בשקט.

אבל שקט לא היה. היו המולה ורעש, שאון גדול. ובתוך כל המהומה קשה לעתים לראות את מה שמונח לידינו, שנמצא כל כך קרוב אלינו, ואשר ממנו אנו יכולים לשאוב כוחות גדולים, תעצומות נפש, והוא יכול למלא אותנו בטוב, נקי וטהור, ולדחוק החוצה את כל הרע והנורא.

נדמה לי שמיכל היא העוגן האמיתי אשר מחזיק אתכם, רחל ומתי, סירה השטה על גלים, חזק וקרוב אלינו - הנמל והיבשה.
היא היד הטובה שהושטה לעברכם, ובה יכולתם להיאחז.
בזכותה יכול היה השקט להשתלט על הרעש, ולהחרישו, והטוב ניצח את הרע.

וכל זאת מגיע לכם, כי לבבכם הוא טוב, והוא מושך אליו לבבות טובים אחרים,

הכנות חוברת לכנות,

האמת לאמת,

ואהבתכם... לאהבתנו.


תודה לכם, יקירים.

עם כל הכבוד לי, קצת מוגזם מה שכתבת (עלי), כלומר כבודי במקומי מונח אני משערת, אבל העלית אותי פה למעמד של משיח בן דוד מינימום, ואני מי אני, ידי מושטת תמיד באהבה, אבל גם אני סתם בן אדם, אוכל שותה נרדם...

וגם איזו כנף מבצבצת...

טוב, הבנתי שלהחמיא לך זה עניין בעייתי אז אני אפסיק. אחרי הכל, גם אני הייתי מובכת עד כלות לשמע מחמאות כאלה, אפילו אם הן נכונות...



(מה בסך הכל אמרתי? שאת עוגן? עוגן הוא כזה גדול ומתכתי, אולי קצת חלוד, תקוע עמוק בתוך המים המלוחים, מי רוצה להיות עוגן?...)

אני יודע (כמעט) בוודאות, שכולנו כאבנו את כאביכם, חרקנו שיניים בתלאותיכם, והזדעקנו בתוכינו באותם רגעי חוסר צדק. היינו איתכם בלבבנו, וקיבלנו את הזדמנות הפז הזאת בדמות האתר הזה, כדי לשתף אתכם ולהשתתף איתכם בתחושות.
בזמנים קשים אני משתדל בכל מאודי לזכור, שמעז יכול לצאת מתוק, ואם אני אהיה פתוח וער, אני אמצא את המתוק. ולפעמים, המתוק הוא רק מריר, בדמות לקח או שיעור, אותו אנו חייבים ללמוד, כדי להתקדם אל הנקודה הבאה..
ויש קסם מריר בצרות ובזמנים קשים - הם הכי הכי מלכדים, ואני בדעה שאנו בסופו של דבר יוצאים מחוזקים מהזמנים האלה, ואני מרגיש כי כך קרה איתכם.
את רסיסיכם אני (כמו שהתבטאתי למטה) שומר לי למשמרת, והם יהיו איתי עד סוף ימי חיי, והם יהיו רסיסי האור שיובילו אותי בלילות החשיכה עד אשר אמצא את שחר נחמתי.

רוצה לראות אותכם שנית...
ותחשבו עליי כשאתם רוחצים ידיים..
תבואו לבקר אותי במצפה

בועז

אתה בודאי יודע, מתי, שאהבתנו העצומה אליך, שגיבשה את כולנו יחד באתר הנפלא הזה, נוצרה בתחילה מסיבה אחת גדולה: המוסיקה שלך שליוותה אותנו (אותי לפחות) כל החיים. אני יכולה להגיד בשם עצמי שהלחנים, העיבודים, הנגינה והשירה שלך הם שפתחו בפני את העולם המופלא של המוסיקה, והם שממשיכים לגבש אותו ולעצב אותו מיום ליום. על כך אני חבה לך חוב עצום ועל כך אין לי אלא להודות לך בלי סוף. אני מניחה שכמוני גם החברים שלי כאן בפורום מרגישים, כל אחד עם הסיפור שלו, אבל בסופו של דבר, מתי, אתה עיצבת כאן חוויה עצומה שכל אחד ואחת מאיתנו עברנו ועוברים בזכותך.
על כך מגיע לך רק טוב. אני שמחה כל-כך שמצאתם, אתה ורחל, את דרככם זה אל זו כי נראה שמרגע שנפגשתם נדלק שוב האור בקצה המנהרה שלכם (וסליחה על המטאפורה השחוקה, אבל זה התאים). אני מאחלת לכם רק אושר, רוגע ובריאות. עשיתם אותי מאושרת ביום שבת בערב ואין לכם מושג כמה נהניתי מהמפגש הזה.
שלכם תמיד, יעל.

סימבולי שאני שומע את הו מה יהיה תוך כדי קריאה של ההודעה הזו הא?

מתי ורחל כספי!
דבר ראשון מתי אתה אחד האנשים האהובים עליי וללא ספק האומן הגדול ביותר שאני הכרתי עד היום.
לצערונו הרבה אנשים בעולם ובפרט בא"י רודפים אחרי הדבר שנקרא כסן וממון וזה המניע של הרבה אנשים היום בעולם לצערנו.
ואין לך מושג כמה זה יפה לרואת אדם כצוך בין כל האמנים רודפי הממון שעושה את עבודתו טוב יותר מכולם וב% 100 אהבה לאומנות ולקהל שלו.
אני חושב שאתה אחד האומנים היחידים שמקדיש זמן פרטי לקהל שלו ואין יפה וטהור מזה אני מודה בשמי ולדעתי בשמם של הרבה מעריצים.
תודה .
מתי אתה ללא ספק האומן האהוב עליי מילדות אני מודה לך אישית על כל השירים הנפלאים במשך כל השנים, אני ושב שאתה בן אדם אחר ושיש להרבה אנשים אומנים וח"כים ללמוד מהצניעות והאהבה שלך למקצוע ולקהל
שלך
sansao

אוהבים אותך מתי. באמת באמת.