 |
||
 |
 |
 |
 |
||
בפסנתר
אהוד מנור/מתי כספי
עוד יום
רחל שפירא/מתי כספי
מישהו
אהוד מנור/מתי כספי
מי ראה את באני שלנו
מנור/כספי
מי אמר לך שאני מלאך
מנור/כספי
שובי השולמית
נעמי שמר/מתי כספי
נחליאלי
אהוד מנור/מתי כספי
לקחת את ידי בידך
י.רוטבליט/ספי
בלוז חולה האהבה
ס.פריינד/א.מילס
שדה התעופה
אהוד מנור/מתי כספי
זוגות זוגות
נורית זרחי/מתי כספי
אולי אהבה
ג'ון דנוור/ג'ון דנוור
ואותך
שלמה גרוניך/מתי כספי
היא חזרה בתשובה
יעקב רוטבליט/מתי כספי
ילדותי השניה
אהוד מנור/מתי כספי
בלילות העיר
אהוד מנור/מתי כספי
בן
אהוד מנור/מתי כספי
סטירת לחי
אהוד מנור/מתי כספי
שער הרחמים
מתי כספי
20.חלומות שמורים אהוד מנור/מתי כספי
2
סליחה
אהוד מנור/מתי כספי
בפסנתר
אהוד מנור\מתי כספי
כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר.
ואני מנגן
והפסנתר עלי שומר ומגן,
הלב על חוף קרוב לרגע עוגן
לפני שהוא נסחף שוב אל הים הקר
והמלוח.
זהו יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו,
אנוח לעולם בסתר כנפו,
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.
כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר,
ואני מאלתר
ואת שפיות הדעת שוב מאתר
הלב לרגע משמחה מנתר
לפני ששוב ישקע בתהום כל האבוד
והשכוח.
זהו יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו
אנוח לעולם בסתר כנפו
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.
כשהצל בראשי
מבקש את נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר
מנגן.
זה כל יופיו
החום טבוע בגופו, באופיו,
אנוח לעולם בסתר כנפו
אני אמתח את המיתר מתחילתו ועד סופו.
כשהצל בראשי
מאיים על נפשי,
אז אני מסתתר
בפסנתר, בפסנתר,
מנגן.
עוד יום
רחל שפירא/מתי כספי
בחריפות הזאת
עוד יום, עוד יום
ובצפיפות הזאת
עוד יום, עוד יום.
החזאי מוסר את התחזית
משקעים, שינוי זרימה ורוחות תזזית
ויש כאן מקום לדמיון
עוד יום, עוד יום.
המלאכה מרובה והזמן קצר
ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר.
אמצע הדרך
ויש גם בזה נסיון
עוד יום, עוד יום.
לא להתמעט וגם לא להמלט
ותמיד לשאוף ללכת הלאה
ללכת זה אומר: לא להסתלק
כן, כוונתי לומר: לא להסתלק
אמצע הדרך
ויש גם בזה נסיון
עוד יום, עוד יום.
בחריפות הזאת
עוד יום, עוד יום
בציפייה לטוב
עוד יום, עוד יום.
מישהו
אהוד מנור/מתי כספי
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודע שגם את קרבה עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודע שגם את קרבה עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.
מי ראה את באני שלנו
אהוד מנור\מתי כספי
כלבה קטנטנה ומאוד מבולבלת
הלכת לטייל בלי רשות
כלבה אפורה ומאוד מתולתלת
פתאום נהגה בטיפשות
כלבה נחמדה שעוד לא מדברת
רוצה בודאי לחזור
כלבה בודדה בזנבה מקשקשת
למי שמוכן לעזור.
מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.
ואם היא נראית עליזה וצוהלת
אולי לא נעים לה לבכות
אולי היא בוכה לפני איזו דלת
רוצה לאכול ולשתות.
מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.
בבוקר עצוב כשבאני איננה
ואין הפתעות בשמיכה
וכשבאני תשוב אז חזק נחבקנה
וקץ לא יהיה לשמחה.
מי כאן ראה את באני שלנו
מי כאן ראה או שמע
מי יעזור לבאני שלנו
כי באני נעלמה.
לה, לה, לה, לה...
מי אמר לך שאני מלאך?
אהוד מנור\מתי כספי
מי בכלל אמר לך שאני מלאך?
אני זוכר שפעם עפתי בחלום
כן, מי בכלל אמר לך שהכל נסלח
ושבסוף כל מלחמה קשה יבוא שלום
מי בכלל אמר לך?
מי בכלל אמר לך שהכל נסלח
ושבסוף כל מלחמה יבוא שלום
כמה שרציתי להיות מלאך
לעוף ולרחף על אף המועקות
כמה שרציתי להמריא ברוח
אך הביטי, שתי כנפיי מרוסקות.
מי בכלל אמר לך שאני מלאך
אני עשוי ממש כמוך, בשר ודם
מכל הכאבים אני מותש כל כך
אבל עם כל העייפות הזאת איני נרדם,
לילם יום ולילה.
מכל הכאבים אני מותש כל כך
אבל עם כל העייפות איני נרדם.
כמה שרציתי להיות מלאך
לעוף ולרחף על אף המועקות
כמה שרציתי להמריא ברוח
אך הביטי, שתי כנפיי מרוסקות.
מי בכלל אמר לך שאני מלאך,
אני שונא ומקנא ומתענה.
את אש הגיהנום אני כבר לא אשכח
וכל מה שעבר עלי איתך כן משנה,
את הרי יודעת -
את אש הגיהינום אני כבר לא אשכח
וכל מה שעבר עלי כן משנה.
שובי השולמית
נעמי שמר\מתי כספי
תני לי את ידך
ואני אתן
אתן ידי לך
אם נא מצאתי חן
ככה נרחף
ניסחפה במעגל
(אי שולה שולמית)
צעד תימני
הצלבה משמאל
ועוד מבט אחד
שאומר הכל
יד על הכתף נסחפה במעגל
אי
שובי אל הקן
שבנינו יחד
השולמית
(שלנו)
שובי ונחזה בך
שובי ונחזה בך
שובי הנה
שובי שולמית
ככה במחולות מחנים את
תחוגי מה יפו פעמיך בת
איך טופפת לך
מרחפת במעגל
(אי שולה שולמית)
אל תרשו לשולה
להתחמק
לא אל תרשו לה
שולה היא אשת חיק
יחד נרחף נסחפה במעגל
אוי שובי אל הקן...
תני לי את ידך
ואני אתן
אתן ידי לך
אם נא מצאתי חן
ככה נרחף
נסחפה
במעגל.
נחליאלי
אהוד מנור\מתי כספי
שרב כבד בחוץ
וכאן יושב אני
והוא עומד ליד שלולית
נראה קצת עצבני
אני קורא לו ציף ציף ציף
מביט אל תוך עיניו
והוא עושה תנועות חדות
בראש ובזנב.
נחליאלי, נחלאלי , נח לי נח לי אלי
מונח לי אלי מונח לו אלי,
אלי
מול חלוני.
אני מניח פרורים
על אדן החלון,
ומחכה ומתחבא
מאחורי וילון.
הוא מתקרב בסיבובים,
ודילוגים קטנים
אבל פתאום הוא מתחרט
ועף אל השכנים.
נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי
זנח לי אלי זנח לו אלי
אלי
את חלוני.
אני צועק לו - מנוול,
חזור אתה תזכור
פתאום שוכח לגמרי
שהוא בכלל ציפור.
הוא לא רוצה להתיידד
כן. זהו המצב
הוא בא רק להודיע לי
שעוד מעט כבר סתיו.
נחליאלי , נחליאלי, נח לי נח לי אלי
ברח לי אלי ברח לו אלי,
אלי מחלוני.
יושב ומשחק קלפים בערב יום סתווי
והיא עומדת במעגל ומביטה סביבי.
אני כאילו לא מרגיש רך רק עושה את עצמי,
לא לא לא לא לא לא יכול למצוא את מקומי.
נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי
ואין לי אלי ואין לא אותה
ולא נחליאלי.
לקחת את ידי בידך
יעקב רוטבליט/מתי כספי
לקחת את ידי בידך ואמרת לי
בואי נרד אל הגן.
לקחת את ידי בידך ואמרת לי
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן
ניגנת לי שיר על הגיטרה
וקולך רעד
רוח בי קמה
רוח שרה
והזמן כאילו עמד
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח
את חלקת השדה לאור הירח
קול התן מן הואדי וכובד הפרי
בבוסתן,
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
ובאת, באת לי בזמן.
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים
הבאת חיוך יפה כמו פרח
וכח להאמין.
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת
את החלק הטוב מכל מה שאמרת.
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור
את הזמן
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
בלוז חולה האהבה
ס.פריינד/א.מילס (תרגום: אהוד מנור)
אוי כמה שאני עצוב
היא עזבה ותי ודי
אל תגידו לא חשוב
כשדמעות זולגות עיני
ברגע שאמרה שלום
חשבתי אז שתוך יום
אבוד לי, אמות לי,
כי רע לי בלעדיה
כמה שאהבתי כשקראה לי מותק
זה היה כמו חלום
אשר נקטע עם בוקר
אני אבוד פתאום.
אני שבור מהמצב,
איך אוכל להמשיך עכשיו
אין לי כח להלחם בבלוז.
כן, אני מאוהב,
מאוהב בה עכשיו,
קודח הדם בעורקי.
כן אני מחוסל,
מחוסל רק בגלל
שהיא לא שמה עלי
כן בכיתי נהר מאז שנגמר
אבל זה לא עזר.
מאז שהיא איננה
כל העסק נשבר.
אוי כמה שאני עצוב.
שדה התעופה
אהוד מנור\מתי כספי
שדה התעופה,
שטח ההפקר,
נגמרת לה תקופה
אבל עוד בלב דוקר.
אל שדה התעופה,
שחר עוד אפל
הדרך עטופה
בשמיכה של ערפל
על שדה התעופה
טס כבר אווירון
הגיעה התרופה
ברגע האחרון.
איזה קו מהיר
אל הנחמה
אל הנחמה
מאחור משאיר
את האדמה
את האדמה
מחליף אויר
אלא נשמה
אך לא נשמה
הה....
שדה התעופה
שוב אני נרגש
בתוך זגוגית שקופה
ניבט לו סיכוי חדש.
משדה התעופה
אל מקום אחר.
תזכורת חטופה
לאושר שמתאחר.
בשדה התעופה
איך פתאום עבר,
האדמה שרופה
מה שנגמר, נגמר.
איזה קו מהיר
אל הנחמה
אל הנחמה
מאחור משאיר
את האדמה
את האדמה
מחליף אויר
אלא נשמה
אך לא נשמה
הה....
בשדה התעופה
אין פתאום עבר,
האדמה שרופה
ומה שנגמר, נגמר.
איזה קו מהיר
אל הנחמה
אל הנחמה
מאחור משאיר
את האדמה
את האדמה
מחליף אויר
אלא נשמה
אך לא נשמה
הה....
שדה התעופה
שטח הפקר,
נגמרת לה תקופה
אבל עוד בלב דוקר.
זוגות זוגות
נורית זרחי\מתי כספי
זוגות זוגות יורדים מן התיבה
זוגות זוגות
ומנידים שוורים לנח בראשם נוגות
היה נעים
שפנים בקצה אפם מנענעים תודה
פרוות האריות רועדת כמפל חיטה
העכברים והסנאים קדים קידה
פורחים תוכים פלמינגו סנוניות
כל עוף במעופו נוצות צבעוניות
צונחות לנוח על כתפו
כל עוף במעופו נוצות צבעוניות
צונחות לנוח על כתפו
והוא עומד ומסתכל
כיצד זוגות זוגות
הם נבלעים
בג'ונגלים בתוך ההר על הפסגות על צמרות עצים
גבוהים גבוהים
נעלמים במחילות
קופצים את תוך הים
וגוחנים אל החולות
שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו
וכך נותר לו נוח לבדו.
שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו
וכך נותר לו נוח לבדו.
אולי אהבה
ג'ון דנבר/ג'ון דנבר (תרגום: אהוד מנור)
אהבה היא כמו אגם שקט
מקלט בסערה
היא שולחת אור ותכלת
קרן חום בליל קרה.
ובימים כאלה
כשהיא כבר לא איתך
זכרון האהבה יהיה ביתך.
אהבה פתוחה כמו דלת
לאורך השנים
מזמינה אותך לגשת
לראות מה יש בפנים
ואם הלכת לאיבוד
ולא מצאת שביל
זכרון האהבה אותך יוביל.
יש האומרים שאהבה טובה ומתוקה
ויש אומירם קשה היא
ויש אומרים רכה
יש האומרים שהיא איננה
שמזמן אבדה
ויש אומרים שהיא הכל
ואין עוד מלבדה.
ואולי היא אוקיינוס
מערבולת של כאב
כמו הגשם המכה לשוא
כמו רוח שצורב
גם אם אחייה לנצח
אל כל חלום נשכח
זכרון האהבה יחזיר אותך.
ואותך
שלמה גרוניך/מתי כספי
ואותך אני בוחר,
אותך אני חולם,
איתך אני יודע,
שרק איתך אני חופשי.
לבד אני מרגיש שאילו את
היית איתנו, אבל כשאני
שותק לי עם עצמי
אז את איתי, אבל אינך.
ואני שותק איתך
ולעצמי אני אומר
איתך אני יודע
שרק איתך אני עצמי.
ואת כל המילים שלנו את
היית שומעת, גם בלי שאני
אומר לך את עצמי,
אני נולד, אני רואה.
את רואה מקום אחר
אותו אני חולם
איתך אני יודע
שרק איתך אני עצמי.
ואת כל המילים שלנו את
היית שומעת, גם בלי שאני
אומר לך את עצמי,
אני נולד, אני רואה.
את רואה מקום אחר
אותו אני חולם
איתך אני יודע
אבוא לשם וען עצמי...
אני מרגיש כאילו את
היית איתנו, אבל כשאני
שותק לי עם עצמי,
אז את איתי, אבל אינך.
היא חזרה בתשובה
יעקב רוטבליט\מתי כספי
אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים-
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.
עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.
שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.
מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.
מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.
וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.
והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים , לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו הייתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.
ילדותי השניה
אהוד מנור\מתי כספי
זו ילדותי השניה
מה שתתני לי אקח
זו ילדותי השניה
איתך
זו ילדותי השניה
עול השנים כבר נשכח
זו ילדותי השניה
לבי נפתח.
דרך ענייך בת
אני רואה ומגלה שוב עולם
דרך ידייך אלמד
לגעת שוב בגלי הים.
דרך שפתיך בת
טעם חדש למילים
ואתך שוב אגדל בלי לחשוש
אנחנו כבר בני שלוש.
זו ילדותי השניה...
דרך שיריך בת
אני אלמד שוב להקשיב לבריאה.
בפסיעותיך אצעד
בדרך אל הפלאים שבעה.
בחיוכך בת,
בוקר חדש ללילות,
ואתך לחיים יש סיבה -
אנחנו כבר בני ארבע.
במבטיך בת,
אני אלמד שוב לאהוב בלי לחשוב
בדמעותיד ארעד
כאילו סוף העולם קרוב.
בחיבוקיך בת
רטט עובר בגופי
ואתך יום נוסף אבקש
ואנו כבר בני חמש.
זו ילדותי השניה
מה שתתני לי אקח
זו ילדותי השניה
אתך.
בלילות העיר
אהוד מנור\מתי כספי
בלילות העיר
הם עוברים ברחוב,
כמו צללים על קיר
הלוך ושוב.
בלילות העיר
מחפשים כוכב,
איש אינו מכיר
אותם עכשיו.
לבדם הם שוכבים לישון
כשבחוץ יש כבר אור ראשון.
ובבוקר כשהם נרדמים,
אנחנו כבר קמים.
סובבים בכרך
בודדים כל כך,
ואני פה נח.
ישן איתך.
לבדם הם שוכבים לישון
כשבחוץ יש כבר אור ראשון,
ובבוקר, כשהם נרדמים
אנחנו כבר קמים.
בלילות העיר
עוד מעט חמש
העולם מחוויר
ומתחדש.
בן
אהוד מנור\מתי כספי
בן,
נסה אם תוכל והבן
שאמא ואבא רוצים כבר ללכת לישון,
מחר יום ראשון.
אולי
תפסיק לחייך כבר אלי,
תפסיק לעשות לי עיניים
זה לא יעזור
אני לא אחזור.
רצוי שתלמד עכשיו ומיד
שכל שתרצה אולי לא יצא
צריך לוותר פחות או יותר
זה לא כל כך קל בפרט או בכלל
ויש גם שנים ללא שושנים,
תקשיב יהודה
כי זו היא עובדה.
בן,
אתה לפעמים מעצבן
נסה לחלום זה מרגיע
אני לא רוצה לצעוק על תינוק.
אבל , תראה מה עשית, חבל
הערת את שתי הבנות
ותזכור בעתיד
אינך בן יחיד
רצוי שתלמד עכשיו ומיד
שכל שתרצה אולי לא יצא
צריך לוותר פחות או יותר
זה לא כל כך קל בפרט או בכלל
ויש גם שנים ללא שושנים,
תקשיב יהודה
כי זו היא עובדה.
נו, טוב,
הערת את כל הרחוב
אז בוא כבר אלי לידיים
ושוב נגלה
איך הבוקר עולה.
סטירת לחי
אהוד מנור/מתי כספי
יום שבת הצהרים,
כל המשפחה
כבר חמש דקות לשתיים
אין עוד ארוחה.
אמא במטבח חותכת,
מכניסה לסיר,
אצבעות עם פטרוזיליה,
גמבה ושמיר.
אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.
המנה הראשונה
תמיד זה אנטי-פסטה,
החתול על השולחן,
מרוב רעב טיפסת.
אבא רק בגופייה
הוא כל הזמן מזיע,
אוי ואבוי אם תוך שנייה
האוכל לא יגיע.
אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.
בלה בלה אטמוספירה,
התינוק מקיא,
טרנטלה פרימוורה,
מתח איטלקי.
אבא צד שלושה זבובים,
אחד נשאר באף.
אמא באמבטיה
והאוכל כבר נשרף.
אבא עצבני מאוד,
הוא כבר על הג'אנט,
יושב לו עם דעות קדומות
ובלי דיאודורנט.
ואם הוא יתפרץ עכשיו
זה יגמר בבכי,
כי אבא יחפש כפכף
לתת פה סטירת לחי.
חלומות שמורים
אהוד מנור/מתי כספי
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גם אורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב את חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שחכנו
ספרי פלאים ומנגינות.
סליחה
אהוד מנור\מתי כספי
לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב.
את היום שכבר נגמר
אין לי דרך להשיב.
הסירי כעס מליבך
ונסי למחול
אל תכי ילד בקרבך
הוא שלך למרות הכל.
גם ההבטחה,
גם כוחה,
גם רוחה,
לא היית את כף ידך
על צוארי מניחה,
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.
איש חכם היה נשמר
ויודע שתלכי.
איש טיפש עם לקח מר
מקווה שתסלחי.
זכרי לי חסד נעורי
את אמונתי
כאן מולך מוטלים שברי,
בואי ואחי אותי.
את ההבטחה,
את כוחה,
את רוחה.
לו היית את כף ידך
על צווארי מניחה
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.
לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב
את היום שכבר נגמר
אין לי דרך להשיב.
