אלבום הבכורה
לאחר שש שנים של יצירה פורייה, הוציא כספי את אריך הנגן הראשון שלו ב-1974, ללא שם, באולפני טריטון שהיו אז בימיהם הראשונים. כספי היה אחראי לנגינה בכל הכלים, ללחנים, לעיבודים, להפקה, ואף לעזרה בתפעול הציוד החדש של האולפנים. באלבום הופיעו שירים מוכרים של כספי לצד שירים חדשים, שירי משוררים, "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", "ואותך", "הבלון שלי" (שהוקדש לזכרו של רומן שרון, כוכב ההצגה "לילי גם" שלה כתב כספי מוסיקה), "נח" - להיט גדול מפסטיבל הזמר, בליווי "שוקולד מנטה מסטיק" ותזמורת רשות השידור. במהדורה הראשונה בלבד של התקליט הודפס קטע נוסף - "תנאי" - שהושמט מכל המהדורות שלאחר מכן.

כפפה על יד
התקליט השני, ב-1976, גם הוא ללא שם, כלל להיטים גדולים כמו "הנה הנה", "ברית עולם", "אין שלווה", "לא ידעתי שתלכי ממני" ועוד. אהוד מנור היה אחראי לרוב הטקסטים, אפשר לאמר שמכאן והלאה, עד עצם היום הזה. בהתחלה היה כספי מגיע לבנימינה, מקבל ממנור טקסט, יושב שעות על הגיטרה וממציא שיר. בהמשך התאים מנור טקסטים שלו למנגינות של כספי. "הקשר שלי עם אהוד מאוד מיוחד. יש ביננו כימיה שקשה להסביר אותה במילים. הטקסטים שלו ללחנים שלי יוצרים הרגשה כאילו אנחנו כותבים את השירים יחד. המילים שהוא כותב למנגינות שלי מתלבשות עליהן כמו כפפה על יד."

עוד ב-76, שלחו מנור וכספי לאירוויזיון את השיר "אמור שלום" עם "שוקולד מנטה מסטיק". השיר זכה במקום השישי.

שנתיים נוספות חלפו והופיע האלבום המצליח "צד א' צד ב'" שכלל שירים שהוקלטו ע"י אחרים בעבר, וכאן בוצעו ע"י כספי עצמו. הופיעו שם "כמו גלגל" (שבוצע בזמנו ע"י עפרה פוקס), "בלילות הקיץ החמים" (צוות הווי תותחנים), "עוד יבוא היום" ו"שיר היונה" (נתנאלה), "אליעזר בן יהודה" (חוה אלברשטיין) ועוד, הצלחת ענק.

מתי כספי ואהוד מנור ז"ל

אלבום הוקרה בולט במיוחד שיצא באותה תקופה היה "כולם שרים את מתי כספי", כבודה גדולה של להיטי ענק שהלחין, הפעם בביצועים המקוריים. בין השאר הופיעו שם גם "בן" של נתנאלה, "שלא יגמר לי הלילה" (אף אוזן גרון), "מי ראה את באני" (תיקי דיין), "טוב לי בקיבוץ" (דודו זכאי), כספי עצמו שר את "כמה שירים אפשר להמציא בכלל", נסיון ראשון שלו לכתוב מילים.

כעת הפיק כספי את האלבום והמופע "ארץ טרופית יפה", שלמעשה אחראי לגל המוסיקה הברזילאית ששטף את הארץ לאחר מכן. האלבום הבא היה אלבום הילדים "צד נוסף", ולאחריו "סוף היום", גם הוא רב מכר. הכיוון היה שונה, מוסיקה שהושפעה מרגאיי ("ימי בצורת", "רגיי של עברי"), ממקצבים דרום אמריקאיים ("את תקחי את הבית"), הלהיט "עוד תראי את הדרך", ואפילו שיר בסגנון השמאלץ הרומנטי של שנות החמישים ("מי ששר").

מוסיקה עולמית
על ההשפעות המוסיקאליות עליו אומר כספי: "אין לי שליטה על היצירה. השיר נולד כולו במקצב שלו. אין החלטות מוקדמות מה להלביש על השיר. אם הוא נולד ג'ינג'י - הוא כזה מההתחלה... כמובן, זוהי תוצאה של השפעות, כי אינני חי לבד בעולם, ואני שומע מוסיקה כמו כולם". כספי מושפע גם ממוסיקה מזרח אירופאית צוענית. "פעם האזנתי הרבה לתוכניות שירי עמים בימי שבת. בלעתי את הצלילים האלה בחדר ההורים בקיבוץ". לגבי מוסיקה ברזילאית, מתי טוען שהוא אינו מושפע מהמוסיקה הברזילאית דווקא, אבל אוהב מאוד את הקצב של המוסיקה הזו, ואם מדובר בהשפעות ממש - הרי המקור שלו הוא יותר ממוסיקה צוענית מזרח-אירופית, המקצבים הלא-זוגיים של המוסיקה הבלקנית, כפי ששמע אותה לראשונה מסבו, יליד רומניה. בכלל, מתי כספי שואב מכל סגנון מצוי, וכשנתבקש פעם להגדיר את המוסיקה שלו השיב - "מוסיקה עולמית".

כספי זכה בפרסים רבים על יצירתו, כולל פרס "כינור דוד". בתוכניות הרדיו הרבה מהשירים הישראליים הם בדרך זו או אחרת של כספי - אם כזמר, מלחין, מעבד או מפיק.