כספי הוא אחד מהמוסיקאים המוערכים ביותר בישראל. בכל ההפקות בהן מעורב כספי מוטבע חותמו: שילוב בין גאונות טכנית ואמת פנימית. כספי מילא תפקיד חשוב בבמת המוסיקה הישראלית במשך יותר משלושה עשורים. כל הפקה זכתה מיד בביקורת משבחת והצלחה. למרות שהוא אומן אהוב מאוד, כספי מתרחק מפופלריות. לחילופין הוא מתרכז בפיתוח והבעה של ה"אמת הפנימית" שלו דרך המוסיקה. "אם אני רוצה שהקהל יאמין במה שאני עושה, אני חייב להיות אני עצמי". מתי כספי משתמש בזכרונו על מנת לאמוד את איכות המוסיקה שהוא יוצר, באומרו שאם הוא לא מתרגש משיר שלו, הוא פשוט שוכח אותו: "מעולם לא כתבתי שירים כדי שיאהבו אותם. אם הייתי נוהג כך, לא הייתי מה שאני. אני כותב שירים שבאים מתוכי, ואם אני לא מתרגש מהם, אז אני רוצה לשכוח אותם. ואם יש עוד שני אנשים שהתרגשו גם הם, זה קהל. אני לא יכול לאכזב את הקהל. אני לא יכול לכתוב פתאום משהו שכולם יאהבו, להשתמש בכשרון שלי ולא בהשראה." אך המיקוד הפנימי של כספי לעולם לא מוביל אותו לצרות אופקים מוסיקלית. הוא תמיד מחפש צלילים וצירופים מוסיקליים חדשים. התוצאה היא מיזוג ייחודי של מקצבים ומלודיות שנושא בחובו הומור, רוך, רומנטיקה, שמחה, עליצות ויופי.

המוסיקולוגית והחוקרת ציפי פליישר אומרת שכספי הוא בעיניה היוצר החשוב ביותר במוסיקה בעשורים האחרונים, לא רק בארץ אלא גם בעולם. "הוא הגאון שבחבורה, הוא אבן דרך חשובה בהיסטוריה של המוסיקה העולמית". בעיניה כספי הוא נקודה בקו הגבהים הנמתח מבאך וגרשווין. "רק כספי המציא שפה חדשה לגמרי משלו. אני יושבת ומנתחת את ההרמוניות שלו, ונדהמת בכל פעם מחדש. העובדה שהוא גם מבצע ומעבד ומנצח יצרה אצלו איזו סגירות ואינטרוברטיות, אבל האמת היא שהוא פרא אדם מוסיקלי. הוא זה שדחף כאן את התחכום והמערביות."

במשך השנים, ייסד מתי כספי מתודולוגיה של עיבוד ופיתוח מוסיקלי שנלמד באוניברסיטאות ואקדמיות למוסיקה בישראל. האוניברסיטה העברית בירושלים, למשל, העבירה קורס שנקרא "משוברט ועד מתי כספי".

"אני מאמין במוסיקה שלי. מעולם לא השתמשתי במתכוני להיט, גם לא חיפשתי אותם. כל שיר שלי שהצליח שימח אותי. אני יודע שאם אהיה נאמן לעצמי, הקהל יהיה נאמן לי ואני לו."