 |
||
 |
 |
 |
 |
||
ברזיל שעון קיץ
בבית רוטשילד חיפה - 24.3.2001
מאת עינת (Trilliane)
היה פנטסטי, כמובן.
אפצח בחלוקת שבחים לנגנים המופלאים של "טוקאן" (ע"ש הציפור) שהפליאו לנגן, ולהקאו, אשתו של מתי, שנשמעת (וגם נראית, אגב) מצויין.
המופע הורכב ברובו משיריו של אחד מגדולי מוסיקאי ברזיל - אנטוניו קרלוס ז'ובים (שימו לב, זה ז'ובים ברבים, ולא ז'וב אחד).
רשימת השירים שהיו במופע (למיטב זכרוני):
הרבה שירים של מתי (בעברית), בעיקר בסגנון ברזילאי, אבל לא רק:
אגב, הקאו מבצעת את השיר הזה (בפורטוגזית) בדיסק שלה! להפתעתי היא לא הצטרפה אליו בהופעה (פרט, אולי, בקולות רקע) וחבל.
היו עוד כמה שירים ששכחתי (חלקם היו ברזילאים שאני לא מכירה אז קשה לי להיזכר), תאלצו לסלוח לי.
חלק ניכר מהזמן הוקדש למנגינות אינסטומנטליות שנוגנו (באופן יפיפיה) ע"י הטוקאנים. נהנינו להאזין להן, אבל הצטערנו שלא היה יותר מתי כספי - אפשר היה לוותר על כמה קטעים לטובת עוד 2-3 שירים ברזילאים אהובים ומוכרים שחסרו לי (כמו סמבה בשניים, אושר, הנערה מאיפנמה) ולעוד אנשים (כל אחד ושיריו הוא - ידיד שלי למשל, התאכזב מרה שלא היה את "הו מה יהיה").
להפתעתי הקאו כספי לא שרה הרבה - אפילו קולות היא מעטה לעשות, וחבל. בשבוע שעבר קניתי את הדיסק שלה (מומלץ בחום) ונוכחתי לגלות שהבמה עושה לה רק טוב - אם חשבתי שבדיסק היא נשמעת טוב, הרי שבהופעה היא נשמעת מצויין!
תפקידה העיקרי הסתכם בלשבת ליד מתי ולהחליף איתו עקיצות (למשל): החלילן (אמיר מילשטיין) הפליא לנגן (אחחח, הלוואי עלי ככה) והקאו נהנתה לעקוץ את מתי: "אתה יודע לנגן ככה?" (ואח"כ עברה לעוד כלים). מתי נאנח ואמר "הלוואי" ואז הוסיף וידוי "פעם קניתי חליל, הגעתי הביתה וגיליתי שעבדו עלי: הוא היה מלא חורים!" ...
היה משעשע להסתכל על הזוג כספי: בזמן שהטוקנים ניגנו, הם האזינו בקשב רב ונענעו את הראשים לפי הקצב... או החליפו התלחשויות... (בין השירים, מדי פעם).
העינוי הגדול ביותר היה לראות את ההופעה הזו בישיבה: היו כמה שירים בהם האגן שלי מחה נמרצות על העובדה שהוא לא היה יכול להתנועע בחופשיות ונאלצתי להסתפק בנענועים על הכסא ובתפופים על הברכיים...
הגדילו לעשות 2 בנות שישבו (פחות או יותר בשורה שלנו) בכסאות בקצה השורה: בחלק מהשירים הן פשוט קמו למעבר והתנענעו להן בכיף...
בקיצור: הופעה שווה, כיפית ומומלצת בחום.
רק בעיה קטנה: היה קצר מדי, ומה זה רק 2 הדרנים?
קהל לא ממושמע! בהופעה הקודמת הצלחנו (במאמץ רב, אבל כזה שנשא פרי!) "לסחוט" הדרן שלישי (ולא מתוכנן - הסדרנים כבר הדליקו אורות ופתחו דלתות). רק התעקשותו של הקהל, שלא ויתר, החזירה לבמה את מתי (ואת יוני). הפעם הקהל לא היה נחוש מספיק - חבל...
אני פונה בקריאה נרגשת: קהל - אל תוותרו! הדרן הוא בהחלט נושא פתוח לדיון (Negotiable) - עמדו על זכויותיכם! ;-)
