מאת שמרית 12.8.02
מתוך ילדותי השנייה
* בדף האלבום מילים

עוד שיר מאוד מיוחד של מתי (לדעתי). החלטתי לנתח את השיר הזה כיוון ששמתי לב למספר דברים מעניינים...במקום להסביר, אני פשוט אתחיל בניתוח (זה יהיה יותר מובן.. ).
בכלליות: השיר מסודר, הכוונה לכך שאומנם יש 3 חלקים שונים אבל הם חוזרים על עצמם (בלחן כמובן) פעמיים במהלך השיר. אין קטעי סולו, אין פתאום קטע עם לחן שונה באמצע וכו'.
החלטתי לחלק את השיר כך:
פתיחה, א,ב,ג , א,ב,ג , א חלקי. (אני אתייחס לכל חלק בנפרד).
פתיחה - הפתיחה מאוד מעניינת: התו העליון הוא פה, ובהמשך הבס יורד בהדרגה מי, רה, דו, סי במול (כאשר הסי במול הוא האקורד שעימו מתחיל השיר). הירידה בבס מתבצעת כאילו ע"י כלי קשת (סאונד של סינטיסייזר) כגון: צ'לו, קונטרה בס ולרגע זה נשמע כמו פתיחה לאיזה קונצ'רטו לכלי-קשת ופסנתר (לי לא מפריע שמתי יתחיל לכתוב יצירות קלאסיות..). מנגינת הפתיחה מאוד מתקשרת לדעתי עם הבית הראשון (קטע א'): היא עמומה, מנוגנת באוקטבות נמוכות, מסתורית ואולי מרתיעה – היא משמשת בהחלט כ"מבוא" לשתי השאלות הראשיות בשיר, שלדעתי אפשר לומר שהן עצמן מרתיעות...(תקראו...).
קטע א' - בקטע זה נשאלות 2 שאלות משמעותיות ומרכזיות בשיר. יש בהן נימה קלה של פחד, כיוון שהן מעלות שני מצבים די מרתיעים, כאשר בשניהם ישנו סיכוי שבסוף אף אחד לא ישיר (ולדעתי, יותר מזה: עניין של חיים או מוות). אך לאורך השיר דווקא העניין של "מי ישיר?" (ביטוי שמופיע לפחות 10 פעמים בשיר) חשוב יותר מהעניין של חיים או מוות.
לדעתי אחת המטרות הייתה שהשאלות יהיו ברורות ומובנות למאזינים, ולכן: השאלות נשאלות ומושרות ע"י 2 תווים בלבד. המוטיב המרכזי בקטע זה הוא מהלך הסקונדות (רה ודו) ניתן לכנות זאת: הסתובבות סביב צלילים אחדים. אי ההתפרשות על עוד תווים רבים, באוקטבות שונות, גורמת למאזין להיות ממוקד בשאלה.
לאחר השאלה הראשונה ישנה הפסקה של 2/4 (אולי לאפשר למאזין להמשיך לתהות בשאלה...), ורק לאחר נשאלת השאלה השנייה.
בסוף השאלה השנייה נאמרות המילים "מי ישיר?" שלוש פעמים, כאשר בכל פעם השינוי באקורד (Bb,Gm6/9,D9) על אותה המנגינה (סי במול, דו, רה) גורם לתחושת התחזקות, שאיפה לנקודה מסויימת , עלייה קרבה, כאשר כל התחלה של המנגינה (סי במול, דו ,רה) מתחילה בתיבה חדשה וממשיכה לבאה אחריה, כאילו הוא מקדיש לשאלה את "מלוא המקום" והחשיבות שהיא ראוייה לה. הגורמים הנ"ל משמשים בעקיפין מעין "מבוא" לקטע ב' (שמתחיל ברצף צלילים עולה, אולי זו העלייה שהייתה קרבה...).
קטע ב' - אין ספק שקטע זה שונה לגמרי באופי מקודמו. בקטע זה ניתן לחוש (ע"י הלחן...) כל כך הרבה רגשות. אין שאלות, אין השערות, יש עובדות, דבר שבא לידי ביטוי גם במנגינה:
המשפטים נאמרים בהחלטיות: "עכשיו אני מחכה" ניתן לשמוע תפקיד כפול של המנגינה – הן ע"י השירה והן ע"י הכילים, דבר שיוצר הדגשה. התופים מדגישים כל מילה (לעיתים הברה..), וישנן סינקופות רבות, כל אלו יחדיו מדגישים את העוצמה הרבה בקטע זה.
השירה חזקה יותר: "בשמים עננים כבדים...רעם מכה", כאשר במילים "רעם מכה" ישנה הדגשה כילית וקולית על כל אחת מהמילים (כמו מכות רעם).
קטע ג' - "לילה בלעדייך". מהרעש, ההמולה , ומסערת הרגשות שהייתה בקטע ב' עוברים לקטע שקט יותר – נוצרת ניגודיות.
קטע זה שקט יותר מבחינה כילית (רק קלידים), אין תופים לצורך הדגשות, ונוצרת תחושת לילה: שקט, חושך, שיר ערש...
בסוף השורה האחרונה "הוא חשוך ועצוב יותר..." קיימת ירידה בדרגה ה- 9 של אקורד (F7+9,F7-9,F7) F , הנמכת הדרגה יוצרת תחושה של עצב, תהייה, הסתגרות פנימית..ואז חזרה לשאלות בקטע א'.
לסיכום: שיר יפהפה!!! מפגין רגשות חזקים ע"י עיבוד מצויין.
העיבוד מדגיש בצורה נכונה ומעניינת את המשפטים ופשוט מתואם איתם וחופף אותם בצורה שקשה לתאר, לשמוע ולהתמוגג...

תגובות:

שמרית    12.8.02
אולי אני קצת נסחפת , נא לא להיבהל...
לדעתי אולי אפשר לקשר את השיר לעניין מקראי.
שתי השאלות שנשאלות בקטע א' יש בהן אולי במרומז שיבוץ מקראי:
השאלה הראשונה – שיכולה להתקשר לעניין נוח עם המבול.
השאלה השניה – שיכולה להתקשר ל"מכת חושך".
ומכאן, שהפתיחה אולי נשמעת כמו מוסיקת הבריאה, שהעולם היה שומם, שקט וחשוך בתחילה (הכלי קשת מעצימים את התחושה הזו בצורה רבה).
עוד משהו: את קטע ב' הראשון אפשר לקשר לשאלה הראשונה, ואת קטע ב' השני לשאלה השנייה – איך? אז ככה:
"אם מחר ירד מבול אדיר...?" – "בשמיים עננים כבדים, ברק נדלק רעם מכה", שזהו תיאור המבול האדיר.
"אם השמש לא תאיר...?" – "יעברו לילות עוד לילות" , שזו בעצם התוצאה של מה שצפוי לקרות ללא שמש.
שמתי לב גם שמוזכרות די הרבה מילים שקשורות (בצורה ישירה או עקיפה) לגרמי השמיים, כגון:
מבול, ציפור, שמש, עננים, ברק, רעם, שמיים וחלקן חוזרות יותר מפעם אחת. לדעתי, המשורר אולי רצה להקצין ולהראות שבמצבים הקשים שיכולים להיות הוא ימשיך לחכות לאהובתו בתקווה שהשירה לא תיפסק לעולם.


חגית    13.8.02
הדבר היחיד שיש לי להוסיף על הניתוח שלך הוא שבשיר העובדה שהאהובה לא באה היא בשבילו סוף העולם, ומתחילות לעלות בו מחשבות אפוקליפטיות: אם היא לא באה אז העולם מאבד ממשמעותו, הציפורים מפסיקות לשיר וכו'. ומתי מדגיש לנו את גודל הדרמה, זה טוטלי, אכן בריאתי/עולמי/אפוקליפטי.


תגובות נוספות ניתן לשלוח בדואר אלקטרוני.